למה דיאטות לא עובדות

האם כולנו יודעים או מסכימים שדיאטות לא עובדות?

אני לא מדבר רק על דיאטה כדי להוריד משקל, אלא על דיאטה כרעיון

בין אם זה בשביל השומן הבטני, המעי הרגיז או המיגרנה

אבל המשקל עובד הכי טוב בשביל האנלוגיה..

אתה הולך לדיאטן או למוביל שיטה כזו או אחרת, מוריד במשקל, ואחרי תקופה חוזר למשקל הקודם

מה שבעצם קורה, זה שאנחנו הולכים למישהו שאומר לנו מה לעשות

תאכל את זה, אל תאכל את זה, תאכל את זה לפני זה, את זה אחרי אימון, כוס מים לפני האוכל, יותר ירקות בצלחת וכן האלה

דבר ראשון,

אמנם במקרים רבים כל אלו עובדים, אך הם לא מתייחסים לצרכים אחרים של הגוף

אולי כוס מים לפני האוכל מורידה תיאבון אך היא גם פוגעת בספיגה ובעיכול

דבר שני,

אנחנו נותנים לאדם אחר להגיד לנו מה לעשות מבלי להבין את התמונה המלאה

הוא נשאר עם הכח, אנחנו נשארים תלויים

אז למה דיאטות לא עובדות?

כי הן מתייחסות לשיטה ולא לאדם

הרי מה גורם לאדם לעשות שינוי אמיתי?

1. הוא צריך ללמוד משהו חדש לפני הכל (לעומקו, משהו שיחדור לו לתודעה ולעצמות)

2. הוא צריך מטרה

(אבל לא מטרה להוריד 2 קילו, כי מה יקרה כשהוא ישיג אותה? אנחנו יודעים את התשובה)

כל אדם צריך מטרות כאלו שיתמכו בו בתהליך החיים מטרה יכולה להיות – שאהיה הורה טוב יותר, להגשים את החלומות שלי, לתרום לקהילה שלי וכן האלה

3. ויותר מהכל הוא צריך הרגלים יומיומיים שיתמכו בו בכל תהליך שהוא ירצה לצאת אליו

כל אלו משנים את הזהות כשאדם מונע או פועל בצורה הוליסטית עם משמעות ואז כל מכשול בדרך נהיה שולי

לכן כל כך חשוב לי לקדם את מה שאני למדתי וגיליתי על גופי;

את אמנות ההקשבה לגוף, את הבנת הצרכים שלו, את המזונות שאנחנו רגילים לצרוך או נמנעים בהם, את המנגונים שמשפיעים על התאבון, על החשיבה, על התחושות ועל המחלות

זו לא שיטה, אלא הזדמנות לשנות זהות בדרך ריבונית ומעצימה

שם פה מתחת הצצה לשיתוף של משתתפת שמראה גם איך נראה שיעור מקורס חוקי בטן, שמנגיש את כל מה שלמדתי, שריפא אותי, שינה לי את החיים והפך אותי למי שאני.

עדיין סופרים קלוריות?

מכירים את ההמצאה הכי גאונית בתולדות תעשיית המזון המעובד?

מישהו סופר קלוריות בטבע? בשבטים? או קהילות של ציידים לקטים?

מי צריך בכלל לדאוג מקלוריות כשאוכלים מזון אמיתי

ההתעסקות בקלוריות הייתה המצאה גאונית שנועדה לגרום לאנשים להמשיך לצרוך מזונות מעובדים

לאחר שהתחילו להבין שאלו יוצרים השמנה וחולי

מזון מעובד, שומן של מזון מעובד וסוכרים פשוטים יוצרים השמנה וחולי

אבל מה עם מזון דל קלוריות? או דל שומן? או ללא סוכר? או רק 100 קלוריות? זה נשמע טוב…

אבל אם אין סוכר, אם אין שומן אין טעם…

אז מה עושים ? מחליפים אותם במזון מעובד בשם אחר אז אנשים קונים מזון דיאטטי אבל סינטטי

ואז הם עדיין נהיים חולים ושמנים.

בוא נעשה רגע השוואה שתעשה סדר לאלו שסופרים קלוריות

100 קלוריות מאבוקדו ו 100 קלוריות מצ׳יפס אותו דבר?

אבוקדו הוא אנטי דלקתי, משפר חילוף חומרים, עשיר בסיבים וערכים תזונתיים, עשיר בנוגדי חמצון, לא הופך בגוף לשומן, מזין את המח, יוצר תחושה של שובע

צ׳יפס – יוצר דלקת, פוגע בחילוף חומרים, מחמצן, מעלה תחושת רעב, הופך לשומן בגוף, נטול ערכים תזונתיים

איזה מהם יצור השמנה וחולי בגוף לדעתכם? 

ספירת קלוריות זו המצאה שנועדה להסיח את הדעת מבריאות, היא גישה שגורמת לאנשים לא לחשוב ולא להבין מעבר

אל תספרו קלוריות תספרו ערכים תזונתיים.

למה לא אקשיב לתזונאי? (שמדקלם מסרים מהאקדמיה)

מי מלמד אותנו לספור קלוריות?

מי מלמד אותנו שחלב מעובד, מפרה שאכלה מזון מעובד, צרכה אנטיביוטיקה מונעת והורמוני גדילה, מזון שנועד לעגלים, שעובר פסטור, הומוגניזציה ולא דומה בטעם בשום צורה לחלב באמת.

מי מלמד אותנו ששמני זרעים שהיו בעבר שמני מכונות – בריאים ללב?

תזונאים..

או במילים אחרות האקדמיה

איזה קטע שזה שהסכמנו להאמין שהאקדמיה היא מקום קדוש? (להקשיב אבל לא אינדוקטרינציה)

אם הידע בעולם כל הזמן משתנה, למה התוכן בתיכון או באוניברסיטאות לא משתנה?

למה סילבוסים נשארים זהים כבר מאות שנים?

הרי בעידן של בינה מלאכותית אף אחד לא חושב שיש הגיון בזה שתלמיד בתיכון ב 2025

ילמד את אותם דברים שאני למדתי ב 2001?

על זה אנחנו כולנו מסכימים

אבל על האוניברסיטה? היא עבור רובנו מקום טהור

אבל יש גם שם אינטרסים פוליטיים, כלכליים ותפיסתיים שאסור לערער עליהם

אשתדל לא לצאת מהנושא

בעולם קפיטליסטי תאגידים שולטים בכל

אם אני מרוויח מיליארדי דולרים בשנה ממכירה של שמני זרעים, אני צריך שכל הקהילה המדעית וכל הממשלות יתמכו בי

לכן יש ״אישור משרד בריאות״, לכן יש מחקרים שמראים שהם בריאים ולכן בבתי ספר אקדמאיים לתזונה ילמדו את התוצר לוואי של כל האלו

התאגידים יוצרים מחקרים, תורמים לבתי ספר, שולטים בתקשורת ובפרסומות כמובן, ומשדלים פוליטיקאים דרך לובי

אז האקדמיה הופכת להיות שלוחה של התאגידים

זה לא אומר שהכל שם רע, אבל הסטטוס קוו נשאר

מאות שנים של אקדמיה ועדיין פסיכולוגים לא עוצרים את העלייה בדכאון

תזונאים לא עוצרים את ההשמנה

ורופאים לא עוצרים מחלות

חוזר לתזונה

בבתי הספר לתזונה באוניברסיטאות, במיוחד במדינות כמו ארצות הברית, מקבלים מימון, תרומות או שיתופי פעולה מחברות מזון, תאגידים חקלאיים, או תעשיית התרופות והתוספים.

לעיתים מדובר במימון ישיר למחקרים, ציוד מעבדה, מלגות לסטודנטים, כנסים מקצועיים, או קורסים מסוימים.

דוגמאות למקרים כאלו:

Nestlé, Coca-Cola, PepsiCo, General Mills וחברות נוספות תרמו בעבר סכומים נכבדים למחלקות תזונה, בעיקר באוניברסיטאות בארה”ב.

Academy of Nutrition and Dietetics (AND), הגוף המקצועי המרכזי לתזונאים בארה”ב, עמד תחת ביקורת רבה בגלל קשרים עם חברות מזון מעובד ומשקאות ממותקים.

לעיתים מחקרים שנעשים במסגרת אקדמית מתפרסמים תוך הסתייגות של “Conflict of Interest” כשיש מעורבות של גוף תעשייתי במימון.

למה זה חשוב? הקשרים הללו משפיעים על כיווני המחקר, על התוכן שנלמד בקורסים, ועל המסרים שעוברים לסטודנטים בתחום התזונה.

לדוגמה, נושאים כמו הסיכון שבמזון מעובד, השפעת סוכר, או תעשיית שמני הזרעים והחלב – הופכים ל…

הכל במידה

או במקרה הגרוע — חשובים לבריאות

תראו אני לא טבעוני בשום צורה, אבל לחשוב שנועדנו לשתות את החלב של העגל – בצורה קבועה בכדי שיהיה לנו מספיק סידן – זה מגוחך

כנראה שלא כל מוסד אקדמי פועל כך.

או אולי פשוט יש חוקרים ומרצים רבים שפועלים ביושרה מלאה ומבקשים לחשוף את האמת גם מול לחץ כלכלי. 

אך אלו בדרכ עוזבים את האקדמיה כי לא תמיד הם יכול להתבטא שם בחופשיות

גם כאן קיימים קשרים בין מוסדות אקדמיים לתעשיית המזון.

 חברות חלב (כמו תנובה) מממנות מחקרים על תועלות החלב.

חברות תוספים מממנות מחקרים על יעילות מוצריהן. 


לפעמים אין מימון ישיר, אבל יש שיתופי פעולה דרך גופים כמו משרד הבריאות או מועצת החלב, שמעורבים בתכנים או בכנסים מקצועיים.

לדוגמה: הרצאות ממומנות או ימי עיון שמאורגנים בחסות תעשיית המזון.

לשמנים תעשייתיים כמו שמן קנולה, שמן סויה ושמן תירס יש אינטרסים תעשייתיים שמושקעים במחקרים, בקמפיינים ציבוריים, ולעיתים גם באקדמיה.

לא כתבתי את כל זה כדי לפגוע בשמם של תזונאים או של האקדמיה. בשניהם יש דברים נפלאים

וכך או כך, רוב עולמנו מושפע מאינטרסים כאלו ואחרים – אז אין מה לקחת דבר באופן אישי

אבל כן חשוב ללמוד בעצמנו כמה שיותר ולהטיל ספק. אני משתדל להטיל ספק גם בדברים שנראים לי האמת

וכשאנחנו כן לומדים דרך מוסדות גבוהים, שווה לבדוק שאנחנו לומדים אך נשארים ריבונים ולא מתמסרים לאינדוקטרינציה.