לא כי הוא לא יכול לבד, אלא כי לפעמים, כדי לראות את עצמך באמת – צריך עיניים חיצוניות שלא מפחדות להגיד לך את האמת.

מישהו שכבר הלך את הדרך שאתה רק מתחיל, שמחזיק לך מראה – לא כדי לשפוט, אלא כדי שתפסיק למנוע מעצמך.

מישהו שיגרום לך להאמין שאתה מסוגל, גם כשאתה שוכח.

הוא רואה את מה שאתה עוד לא מסוגל לראות, מכוון אותך כשאתה הולך לאיבוד, 

ודוחף אותך לפגוש את המקומות שאתה נמנע – אבל בדרך מעצימה, אנושית ומלאת אמונה.

אני יודע את זה, כי גם לי היה מישהו.

בתקופה שבה הגוף שלי קרס, התודעה שלי הייתה מבולבלת והרגשתי שאני מאבד כיוון – הוא היה שם.

זה נתן לי הרבה כח ובטחון. כבר לא הייתי לבד.

ומי שהיה שם, לא פחד, לא דאג, לא גונן – אלא עודד.

לא היה שם כדי להציל אותי, אלא כדי להזכיר לי מי אני באמת.